מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' ספיאשוילי ואח'

פסק דין

בפני תביעת שיבוב שהגישה התובעת, על סך של 13,623 ₪, בגין שיפוי על פיצויים ששילמה למבוטח מטעמה מר ארתיום חסלבסקי, בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים אשר ארעה, על פי הנטען, ביום 19.11.2011.

על פי הנטען בכתב התביעה נהג מר חסלבסקי ברכבו, בנתיבו כדין, וכאשר הגיע לצומת החל הנתבע בפנייה שמאלה תוך שהוא "לוקח סיבוב רחב", כלשון כתב התביעה, או מאבד שליטה או נוסע במהירות ופוגע ברכבו של מר חסלבסקי.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי ביום 19.11.2011, בסביבות השעה 14:40 , בעת שנהג ברכב מסוג סיאט איביזה, ברחוב חיים בר לב, בעיר ב"ש, התקרב לצומתT בכוונה לפנות ימינה לרחוב עמוס ירקוני.

לטענתו, האט את רכבו בהתאם לתמרור שהוצב בצומת, אך בעיקול הצומת, בסמוך למדרכה המסומנת ב"אדום לבן" עמד רכב מסוג פיג'ו (רכבה של הצד השלישי) אשר הסתיר לחלוטין את שדה הראיה של הנתבע מצד ימין.

הנתבע, לטענתו, כעולה מכתב ההגנה, החל בפנייה, בנסיעה איטית ימינה, תוך כדי עיקוף זהיר, כלשונו, של רכב הפיג'ו, ונכנס לנתיב התנועה כדין, בשלב זה התנגש בו הרכב של מר חסלבסקי

שנסע, לטענת הנתבע, במהירות מופרזת.

בכתב ההגנה שהגיש הצד השלישי נטען כי הנתבע לא ציית לתמרור "האט ותן זכות קדימה" שהיה מוצב בכוון יציאתו, התפרץ לצומת ופגע ברכב של מר חסלבסקי.

הצד השלישי ביקש לציין כי התאונה ארעה ביום שבת וכי הנתבע ביקש לפנות ימינה לרחוב עמוס ירקוני וכל שהיה עליו לעשות, אילו הפריע רכבו של הצד השלישי לנתבע, הוא לפתוח את חלון רכבו ולפנות לנהג ברכב הצד השלישי, ולבקשו להזיז את רכבו .

מהלך דיון ההוכחות

ביום 25.6.2013 התקיים בפני דיון ההוכחות בתיק זה .

מטעם התובעת העיד מר ארתיום חסלבסקי; מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו, שכנו מר אוראל בן עמר, ומר דוד ספיאשוילי ; מטעם הצד השלישי העיד הנהג ברכב הצד השלישי מר אביה ויצמן וכן מר עידן סופר.

לאחר ששמעתי את עדויות עדי הצדדים בפני, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם וכן במוצגים, הגעתי למסקנה כי האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי הנתבע והצד השלישי בחלוקה של 80 אחוז – 20 אחוז – בהתאמה.

אין חולק כי הנהג ברכב הצד השלישי, מר אביה ויצמן, העמיד את רכבו באופן ובמקום האסור לחנייה ובכך הפריע לתנועה ותרם תרומה מסוימת לאופן קרות התאונה.

ואולם, אין להתעלם מן העובדה כי רכב עומד או חונה במקום אסור הינו אחד מהסיכונים האפשריים העומדים בפני נהגים בעת שימושם בדרך ועליהם להתנהל באופן המקדם פני רעה זו, ולהתגבר בזהירות ובכל אופן סביר על המכשלה שנוצרה בדרכם.

בענייננו, הובהר מהראיות שנשמעו בפני, כי הנתבע יכול היה לבצע מספר בדיקות אפשריות, אם באמצעות הסתייעות בשכנו– מכרו אשר עמד בסמוך לתמרור, כפי שהעיד, ואם באמצעות הסתייעות בנוסעים ברכבו, על מנת להגדיל את שדה הראייה בטרם יבצע פנייה בתנאים שהיו בצומת באותה עת.

אינני מקבל את עדויות הנתבע והעדים מטעמו לפיהן השלים הנתבע את הפנייה ימינה בטרם התרחשה התאונה, ואף אינני מקבל את טענתם לפיה נסע מר חסלבסקי במהירות מופרזת.

טענות אלה אינן מתיישבות עם הממצאים העובדתיים ובמיוחד עם מיקום הנזקים שנמצאו ברכבו של מר חסלבסקי אשר רובם ככולם בצידו השמאלי של הרכב.

לו היה משלים הנתבע את פנייתו היו הצדדים מתנגשים באופן שהוא חזיתי הרבה יותר.

אני מקבל את עדותו של מר חסלבסקי כי סבר, בזמן אמת, שהנתבע לא יבצע את הפניה מאחר שראה ששדה ראייתו חסום והדבר משתלב עם הודאתו של הנתבע עצמו בס' 12 (ד) לכתב ההגנה. על סמך סברה זו נהג במהירות בה נהג, כאשר זכות הקדימה נתונה לו, ואין הפרעה אחרת, מבחינתו, בכביש מלבד התפרצותו הבלתי-צפויה של הנתבע.